פסק-דין בתיק ב"ל 41301-10-11

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 28.7.11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 0% נכות יציבה מיום 4.2.10 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        הוועדה מביעה ספק בעצם הפגיעה של המערער בתאונת עבודה. ורומזת לפגיעה יום קודם בנסיבות שאינן ידועות ועל בסיס קביעה זו שללה באופן גורף קשר סיבתי בין ההגבלות הבינוניות בתנועות הצוואר אותן מצאה אצל המערער לבין התאונה. 

            הטלת ספק זה לגבי עצם התאונה אינו בסמכות הוועדה אלא בסמכות פקיד התביעות ועל כן חרגה הוועדה מסמכותה.

2.2        זאת ועוד, עצם העלאת אותם ספקות בדבר קרות האירוע ללא ידוע המערער על כך ובלי שניתנה לו זכות הטיעון, ההבהרה והתגובה לאותם מסמכים אליהם מתייחסת הוועדה כאשר במסגרת החלטתה קובעת הוועדה כי המערער התלונן יום קודם לאירוע עקב כך כי טען כי יומיים לפני הביקור במיון הופיעו הכאבים כשהאירוע אירע יום קודם לביקורו במיון - מהווה פגיעה בוטה בכללי הצדק הטבעי ופגם משפטי בהחלטת הוועדה. משהוועדה מתייחסת לאמינות המערער היה עליה לאפשר לו להתייחס לאותן טענות.

2.3        בפני הוועדה עמדה חוות הדעת של דר' פריימן הסוקרת את הממצאים והבדיקות שנעשו למערער לאחר התאונה ומנמקת את עניין הקשר הסיבתי אלא שהוועדה דוחה את המסקנות בחוות הדעת בצורה לאקונית וכלאחר יד ובכך גם מפרה את חובתה לנמק החלטתה כגוף מעין שיפוטי באופן שיאפשר העברת שבט הביקורת על החלטת הוועדה.

3.         טענות המשיב:

1

3.1        המשיב הסכים להחזיר עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב וזאת לאור טענת המערער כי הרישום בחדר מיון מיום 28.1.10 אינו נכון ונבע מלחץ המעביד ולאור העדר פירוט מספק לנימוקי הוועדה בהתייחסותה לחוות הדעת של דר' פריימן על מנת שתאפשר למערער להסביר את האי דיוקים שנפלו ברישום רופא המשפחה ותשקול מחדש עמדתה וזאת אף בהתייחס לחוות הדעת של דר' פריימן ובמיוחד לטענה לפיה ההגבלה שנמצאה בעמוד שדרה צווארי וגם נרשמה בפרוטוקול הוועדה מ - 9.6.11 נובעת מהתאונה.

דיון והכרעה:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור.

7.         במסגרת הדיון שהתקיים בתיק בפני כב' הרשמת שגית דרוקר ביום 8.5.12 הסכים ב"כ המשיב להחזיר עניינו של המערער לוועדה כפי שפורט ברישא פס"ד.

8.         ב"כ המערער הסכימה עם הפגמים שנטענו ע"י ב"כ המשיב ביחס לפעולת הוועדה אולם סברה שיש להעביר עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש וזאת מן הטעם כי מדובר בשורה של פגמים משפטיים ולאור אופיים עולה חשש כי הוועדה נעולה בדעתה כי כלל לא אירעה תאונה שאושרה ע"י המשיב למצער לא במועד שנטען על ידו.

9.         ב"כ המשיב טען כי אין מקום להחזיר עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש כשדרך המלך היא החזרה להרכב המקורי ובפרט שזו החזרה ראשונה כשאין בטענות המערער כל עילה לפסול את הוועדה. הוועדה פעלה בצורה תקינה כשההסכמה שניתנה היא לפנים משורת הדין מתוך התחשבות במקרה מיוחד שלטענת המערער נבעה מלחץ המעביד ומתוך רצון לתת לו את יומו אך ברור כי אין הוועדה נעולה בהחלטתה והיא פתוחה לשקול מחדש עמדתה.

10.        הוועדה התכנסה בעניינו של המערער ב- 2 ישיבות. בישיבתה הראשונה ביום ה- 9.6.11  שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציין כי מאז הניתוח בצוואר משנת 2010 הוא סובל מכאבים, מוגבל בתנועות הראש וכי בישיבה ממושכת חש בלחץ על הצוואר.

11.        הוועדה ביצעה למערער בדיקה מקיפה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה: